עפ"י אחד המודלים המובילים: חוסן נבנה משלושה מעגלים עיקריים : 1. זהות. 2. קהילה. 3. מסוגלות. חוסן הוא תולדה של זהות מגובשת ותחושת מסוגלות טובה, הבאות לידי ביטוי במסגרת של קהילה מתפקדת היטב בלכידות גבוהה. זוהי למעשה תפיסת החוסן שהתפתחה בשנים האחרונות בישראל, להיערכות חירום ובניית חוסן, הן בימי השיגרה עבור ההתפתחות הנפשית ומערכת הרגשית והן בימי מלחמה או כל אתגר מורכב. "חוסן הוא המצפן של הילד בעולם סוער."
נשתדל להביא כאן את עיקרי הדברים ובעיקר כלים פרקטיים ליישום, כהורים וכמחנכים.
מסופר כי לפני כ-300 שנה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה 'מייפלוואר'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל מעניין לדעת, אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אניה זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אונייה, ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם? והנה, יותר מ-3,300 שנה לפני הפלגת מייפלוואר, יצאו יהודים ממצרים – וכל יהודי בעולם, אף באמריקה וברוסיה הסובייטית – יודע בדיוק באיזה יום יצאו: ב-ט"ו בניסן; וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים: מצות. ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו בחמישה עשר בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, מצות. ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים בשתי אמירות: 'השתא עבדי', לשנה הבאה בני חורין, 'השתא הכא', לשנה הבאה בירושלים, בארץ ישראל. כך טיבם של יהודים…"
הסיפור של אדם אודות עצמו, כמו גם של קהילה אודות עצמה – הנרטיב, או במילים אחרות הזהות, כמו גם השימור שלהם לאורך זמן בפני מצבי משבר ואיום, הם משאבי חוסן כבירים. ולכן יש חשיבות רבה להעצים את הקשר שלנו לעצמינו.
נכון, אנחנו עם שסובל המון אבל רק נהיה חזק יותר.
אמת, זה התמודדות אבל הוכחת גם ב… שאתה מסוגל.
אני זוכר שסבא שלנו כשקנה דירה גם סיפר לי על ההתמודדות שלו…..
כשהייתי ילד קטן לא חלמתי שאני יציח בתור בחור לצלוח את זה.
היה לי כ"כ עגמת נפש שלא הצלחתי אבל היה לי בהמשך סיפוק ע-נ-ק שלא נשברתי והצלחתי.
היה לי פיטורים מורכבים ומלאים באמוציות. אבל נוכחתי לראות כי הזמן הוא מרפא מאד גדול.
דווקא ראיתי שאנשים חזקים הם אנשים שיש להם התמודדויות כמו כולם והם רק פשוט צולחים את זה…. אני יספר לכם איך סבא וסבתא חיו ועם איזה התמודדות היו להם. וכל זאת אתם כילדים רואים אותם היום מאושרים ומחלקים סוכריות…..
אתה צודק. במשפחה שלנו באמת לא תמצא כאילו דברים… אצלינו בבית עושים עסק מ…..
בהקשר זה, מעניין להתבונן במחקר התפתחותי אשר נערך ועמיתיו בארה"ב על חוסן של ילדים ובני נוער והקשר שלו לזהות ולסיפור חייהם. במחקר נמצא כי רמת המודעות והקשר של הילד לסיפור המשפחתי שלו, תרמה באופן ישיר לחוסן וההסתגלות האישית שלו, גם אם מדובר בסיפורים משפחתיים מורכבים ביותר. בתוך כך, אף על פי שאלו היו לעיתים רצופי תהפוכות ואתגרים, הם היו ממוקדים בכוחות הייחודיים של בני המשפחה השונים אשר אפשרו להם לצלוח זאת.
אף על פי שהם לפעמים מסובכים, יש להם דבר אחד חשוב במשותף – הם מתקשרים בעקביות לילדים שעל אף שלמשפחה שלנו היו עליות ומורדות, יש גם נקודות חוזק ייחודיות ואנחנו שורדים יחד. בשפת החוקרים עצמם, מדובר למעשה בזהות בין-דורית שמתפתחת אצל הילד בעקבות הנרטיב המשפחתי. ממצאי המחקר מעידים על החשיבות הרבה שבהעמקה ודיון בתכנים המשפחתיים של מסורת וקשר בין-דורי, ומציעים כי אלו רכיבים מובהקים של זהות. זה הוא הדהוד גם, אם נרצה, למצוות עשה מן התורה "והגדת לבנך" שעומדת במרכזו של חג הפסח, המבטא באופן עמוק כיצד סיפור אודות התמודדות עם אתגרים יכולה לבנות אצל ילדים זהות ואף חוסן. עלינו לדעת כי: "חוסן הוא כמו שריר, ככל שמחזקים אותו, הוא מתחזק יותר."
מחקר בינלאומי מפורסם, נקרא מחקר ה"אזורים הכחולים. המחקר החל ביוזמת מיפה 5 אזורים ייחודיים בעולם בהם אנשים מגיעים לגיל 100 בבריאות טובה. מן המחקר עולים מספר מאפיינים משותפים לכל האזורים הללו, ואחד הרכיבים המובילים ביניהם (אחרי תזונה מאוזנת ופעילות גופנית מתונה) הוא אלמנט השייכות החברתית, קשר בינאישי יומיומי וחזק, וההזדהות עם הקהילה. בין אם מדובר בטקס קבוע של שתיית תה, מפגש לתפילה קהילתית, או פעילות חברתית משותפת, התחושה של קבלה ונתינה הדדית עם אחרים היא מרכזית ברחבי האזורים הכחולים. לדברי חברי הקהילות הזקנים שהשתתפו במחקר, התחושה ש"אני שייך למשהו גדול ממני" נותנת מבט אופטימי ומנחם על החיים. הידיעה ש"יש תמיד מישהו שיודע מה קורה איתי ואכפת לו ממני" נותנת רוגע ורשת בטחון אישית.
התחושה כי אדם בכלל וילד בפרט חש כי הוא חלק ממעגל. מקהילה. חלק ממשהו פעיל ואקטיבי. חלק מתהליך מתפתח. חלק מההון האנושי של הקהילה. נותנת לו תחושת שייכות עמוקה ושומרת עליו לטיפוח יחסי אנשו עם הסביבה הרצויה בלי לרעות אצל זרים.
במקרה שלנו. כי כל מהותינו וייעדוינו היא במטרה לראות את הצאן קדטושים צועדים בדרל ישראל סבא ודביקים בתורה ובמצוות. עאכו"כ הענין מקבל משנה תוקף. הן לחיבור למודל לחיקוי ומוטיבציה להתקדמות ועליה. והן סור מרע כהתנזרות מרוחות זרות המשתלוללות בחוץ כפגעי הטכנולוגיה ועוד . ולכן יש לתת דגש ושיח ברוח הדברים. "חוסן צומח בקרקע קהילתית."
אתה יודע שאצלינו בבית הכנסת מאד שמחים עם כל מי ש….. לא סתם אנחנו בפסח מהדרים יותר…… אתה מבין למה אצלינו כ"כ שמח בשמחת תורה…..
אתה רואה שבקהילות אחרות מתמודדים עם הרגל שהכינסו לנו מבעוד מועד…. אתה מבין כי הציות הוא זה שמקנה לנו את היתרון של…… מזל ששומרים על התקנון, אחרת תסתכל עם מה שם מתמודדים…..
מעגל המסוגלות, על שלל היבטיו השונים, מקבל התייחסות משמעותית וענפה גם בעבודה הטיפולית . ולמעשה הוא המעגל הנחקר ביותר בתחום החוסן. מסוגלות מתייחסת לאופן בו אנו תופסים את יכולתנו לבצע משימה מסוימת ולהתמודד עם מטלות שונות, ולכן מעגל זה כולל בתוכו מיומנויות ומשאבים שונים לוויסות עצמי, ניהול לחצים, התמודדות אישית עם חרדה ואי-ודאות ועוד רבים אחרים.
הכוחות שלי היכולות שלי והכשרונות שלי הם אלו שנותנים לי את המסוגלות להתמודד ,להיות חזק יותר ,להתנהל נכון, יותר ומאופק.מווסת בדחפים שלי.
תיזכור והנכחה שלהם במרכז החיים יכולים לסייע לתמוך ולחזק את מערכת החיסונית.
לא חשבתי שתצליח לעשות את זה…. וואו. היית זריז יש לך הצלחות. את האמת בעלבון ששמעתי שחבר אמר לך , לי היה קשה לחזור לשיגרה כ"כ מהר.
הופתעתי ממך הייתי בטוח שתישבר מהמשימה….. העקשנות שלך שומרת עליך לא להישבר. אתה כל הזמן חושב- זה מתנה לחיים.
מסלולים שונים ואפשרויות מגוונות לחיזוק את הפנימיות שבתוכניו. הצד השווה שבכולן, היא: א. המודעות לענין. ב. לשקף את זה במשפטי חוזק. ג. לנצל הזמנויות לשיח בענין. ד. הן להורים והן למחנכים יש את המשימה וכל אחד בחלקו הוא. נזכור! היעד שלנו לרוות נחת ולהיות שקטים לחינוך הולם וחיבור נכון זהו רמת החוסן אנו מעניקים.
בהרצאות להורים או במפגשים שונים עם צוותות חינוך , נוכחים לראות שוב ושוב כי הורה או מחנך עם חוסן נכון קל לו יותר להוביל בית ולהנהיג כיתה מתוך נועם וללא לחצים וקשיי משמעת וסמכות.
"במקום לתקן את הדרך, הכינו את הילד לדרך."
